<h1>ראבי"ה סימן תתקי"א</h1>
<h2>דף עו.</h2>
גרסינין בפ' מי שאחזו תנו רבנן אמר לה בפני שנים הרי זה גיטך על מנת שתשמש את אביו שתי שנים [וחזר ואמר לה בפני שנים ה"ז גיטך] על מנת שתתני לי (ק') [ק"ק] זוז לא ביטל דברו האחרת את הראשון רצתה נותנין לו ק"ק זוז וכו' עד ואין אחד מן הראשון ואחד מן האחרון מיצטרף, פי' להעיד שהי' תנאו דגט וכל שלא יבא שנים כאחד כשר על ידי עידי החתימה ולאו כל כמינייהו דהנך לשוויי תנאה בגיטין, ומסי' (מאי) [מהו] דתימא הואיל ומקיים גט בחד מהנך תנאי הוה להו כח' תנאה וכל דמסהדי לקיומי תנאה דהוו בגיטא מצטרפי קמ"ל דלא מיצטרפי, ואיני יכול לחלק בין האי להאי דאמר ר' יהושע בן קרחה בסנהדרין [ל' ע"ב] בין הודאה אחר הודאה בין הודאה אחר הלואה וכו' מיצטרפין, הואיל (דת') דתרווייהו מודו דאיכ' תנאה בגט זה אע"פ שהתנאים חלוקים (שוה) [שזה] אומר התנה היום לשמש לאביו והשני אומר למחרת התנה בק"ק זוז מכל מקום מודו שהי' תנאי בגט זה. ומצאתי ברייתא [תוספתא דגיטין פ"ה ה"ד] ראוה שנתייחדה עמו צריכה הימנו גט שני אחד אומר בשחרית ואחד אומר בין הערבים זה הי' מעשה ואמר אין מצטרפין, והכא אע"ג דתרווייהו סהדי מודו שנתייחדו מסיק דאין מצרפין היינו דלא כר' יהושע בן קרחה דאמר [סנהדרין ל' ע"א] אע"ג דאמנה דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי מצטרפין. וקשה ל[ו]מר דאילן מתנייתא סבירא לי' כתנא קמא דר' יהושע דאמר אין מצטרפות עד שיראו שניהם כאחת, ובמסכת סנהדרין מסקינין דהלכה כר' יהושע, אם כן לית הילכתא כהני ברייתא, וליכא למימר הכי דהא מייתי מעשה ואמר דאין מצטרפין וק"ל דמעשה רב. ושמא י"ל היכא דתרווייהו אמנה מסהדי והוא מין אחד כסף מצטרפין, אבל היכא דתרי מיני תנאים מסהדי כגון זה מאתיים זוז וזה לשמש את אביו שתי שנים אע"ג דתרווייהו מודו דתנאי הוה בגט לא מצטרפי. והאי דקאמר אחד בשחרית ואחד בין הערבים דאין מצטרפין אע"ג דתרווייהו אייחוד מעידין אין להחמיר, דאפי' בשנים שמעידין אייחוד חומרה בעלמא הוא, שהרי לא ראה ממש שנבעלה, להכי אין מצטרפין וגומ'. וכל מה שדנתי היינו היכא דלא מכחשי אהדדי, והיכא דמכחשי אהדדי כי ההיא דתנן בפ' האשה מציעתא ביבמות [קי"ז ע"ב] אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר' מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו לא תינשא ר' יהודא ור' שמעון אומרים הואיל וזו וזו אומרים שאינו קיים הרי אלו (לא) ינשאו וכו', ונ"ל אע"ג דק"ל כר' יהודא לגבי ר' מאיר (ו)קיימא לן בהא כר' מאיר דאמר התם [קי"ח ע"א] תנן עד אומר מת ועד אומר לא מת אשה אמרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תינשא, בשלמא לר' אל(י)עזר הא סתם כר' מאיר אלא לר' יוחנן קשיא, ומחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם.
